חרדה דיכאון דימוי עצמי
הטיפול הרגשי (הפסיכותרפיה , טיפול פסיכולוגי ) שאני מציעה במצבי חרדות ודיכאון מטרתו היא:
- לעזור לאדם הסובל מדיכאון או חרדה להבין את הגורמים/הקונפליקטים הנפשיים שעומדים מאחורי המצבים מעוררי החרדה או הדיכאון
- עזרה בהכלה של התחושות "השליליות" הקשות
- התבוננות על הדברים מזווית ראיה נוספת וחיובית יותר שבדרך כלל אינה קיימת אצל האדם המדוכא או החרד
- הטיפול הרגשי במצבים אלו מסייע גם לאדם החרד או המדוכא לפתח דרכי התמודדות חדשות עם תחושות אלו במטרה לאפשר לו לצאת ממעגל הדכאון או החרדה.
אנשים הסובלים מחרדות או דיכאון סובלים סבל בל יתואר המלווה לעיתים גם בכאב נפשי מתמשך ואפילו בכאבים פיזיים. לעיתים הסביבה אינה מבינה את עוצמת הסבל או מדוע האדם סובל כל כך מה שתורם להעצמת תחושת הבדידות עם הסבל הזה. אבל…אפשר בדרך כלל באמצעות טיפול רגשי להתמודד אחרת עם דיכאון או חרדה או גם להפחית את עוצמת התחושות או אף לצאת ממצבים אלו. משום…שאין סיבה לחיות חיים שלמים שמלווים בסבל כה עז ומתמשך.
פירוט הנושאים:
מהי חרדה? חרדה היא תגובה שאינה קשורה דווקא לגירוי חיצוני מסוים (לעומת פחד).
הפרעות חרדה- תסמינים: מדובר בתסמינים פיזיולוגיים ותסמינים פסיכולוגיים כגון: דופק מואץ, הזעה, תחושת עילפון, מתח, מחשבות של פחד ודאגה, חוסר ביטחון, אי שקט, לעיתים ישנן מחשבות טורדניות, חוסר אונים ועוד. אנשים רבים סובלים מחרדות או : למול מצב מסויים שמעורר תחושת סכנה למשל: פחד קהל, פחד מטיסות, חרדת בחינות
או : כהפרעת חרדה כללית שלא תמיד הם יודעים מה טיבה. חרדות יכולות להופיע בשלבים שונים של החיים, למול אירועים מסוימים, כתוצאה ממשבר, טראומה, אובדן, או קושי בלתי פתור מהעבר, והן עלולות ליצור סבל מתמשך אצל הסובל מהן.
התקף חרדה – הוא מצב זמני של חרדה אשר עלול להתעורר ללא שום גורם או ארוע ידוע וכולל את אותם תסמינים אשר תיארתי קודם אשר עלולים להופיע בעוצמה גבוהה ולעבור לאחר מספר שניות או דקות.
מהו דיכאון (דכאון) ? (קשור למאמר)- הפרעת מצב רוח מתמשכת. תסמינים לדיכאון הינם: תחושות פיזיולוגיות ורגשיות כמו: שינוי בתאבון, אובדן אנרגיה, עייפות, קשיי שינה,עצב מתמשך, יאוש, אובדן הנאה, ריקנות, מועקה קשה, צמצום מחשבתי תחושת אשמה וחוסר ערך. לעיתים הןא מלווה במחשבות טורדניות. לדיכאון יש דרגות שונות של חומרה החל מדיכאון קל שזו תחושה מתמדת ופנימית של עצב, מועקה, כעין "גוש בבטן" או "גוש בגרון" שאינו עובר, תחושה של קושי ליהנות , עייפות , לעיתים ייאוש או העדר תיקווה שמשהו יכול להשתנות ועד דיכאון כבד או דיכאון חזק יותר שמתאפיין בדרך כלל בקושי לתפקד למול מציאות החיים, ייאוש כבד , קשיי שינה או אכילה, ואף מחשבות אובדניות. אנשים רבים מאד סובלים מדיכאון בין אם לתקופות ובין באופן קבוע. לעיתים הוא מתעורר כתוצאה מפרידה, אובדן, משבר או טראומה ולעיתים זו תחושה מתמשכת שלמעשה לא יודעים בדיוק מהי הסיבה לה.
חשוב לזכור: אפשר לצאת מדיכאון או חרדה באמצעות הטיפול הנכון! התמודדות עם חרדה – אפשרית על ידח טיפול פסיכולוגי מתאים.
הפסיכותרפיה (טיפול רגשי, טיפול פסיכולוגי) שאני מציעה שעוסקת בנושאים של דימוי עצמי, חוסר בטחון, שאלות של זהות
ועוד מטרתה היא להבין את הגורמים והסיבות שהביאו לאותם מחשבות שליליות על עצמנו יחד עם נסיון לשנות את התחושות והמחשבות לגבי עצמנו לחיוביות יותר. אנשים שמרגישים חוסר בטחון וחווים עצמם באופן שלילי מתקשים לחיות חיים מספקים ומתקשים להעמיד לעצמם מטרות ולהשיגן. האמונה העצמית ש"איני מסוגל" יכולה לחבל לנו בהמון תחומים בחיים, ליצור מצב תקיעות מתמשך. טיפול רגשי יכול לעזור לפתור את כל אלו ולקדם את המטופל לקראת שינוי אמיתי בחייו ותחושות של מימוש עצמי.
הפסיכותרפיה (טיפול רגשי, טיפול פסיכולוגי) שאני מציעה שעוסקת בנושאים של דימוי גוף
שהוא חלק מהדימוי העצמי שלנו מורכבת מהתיחסות רב ממדית לכל מה שיוצר את כל אלו ולאופן שבו ניתן לשנות את הדימוי העצמי או את דימוי הגוף- לחיוביים יותר. המטרה היא להבין באלו "קולות" מדבר האדם אל עצמו, האם בקול חיובי או שלילי ושל מי הקולות הללו? של ההורים של החברה ? בפסיכותרפיה עובדים על האפשרות לשנות את "הקולות" השלילים שבהם אנו מדברים לעצמינו לחיוביים יותר ומתוך כך גם ליצור מצבי הנעה לפעולה, להשגת מטרות ומשאלות.
הפסיכותרפיה שאני מציעה שקשורה להפרעות אכילה
מתייחסת למכלול הגורמים אשר יצרו אותן. תוך התיחסות לרקע משפחתי, תרבותי וחברתי, תכונות אישיות אשר מקשות (פרפקציוניזם או צורך בשליטה למשל ) . ישנה התיחסות למה שמכונה "אכילה רגשית" – כל אותם רגעים בהם האוכל מהווה תחליף ונחמה לרגשות שליליים כאשר המטרה היא להגביר את יכולותו של המטופל לשאת רגשות אלו ללא פנייה לאכילה מוגברת, והיא מערבת בתוכה כמובן את ההתיחסות לדימוי עצמי ודימוי גוף.
פירוט הנושאים:
דימוי עצמי – הוא נושא מורכב מאד אשר מכיל בתוכו את כל התכונות, תחושות, מחשבות ורגשות של האדם ביחס לעצמו. הוא כולל בתוכו את הדימוי האישיותי שלנו, דימוי גופני, דימוי משפחתי, חברתי ועוד.
דימוי עצמי חיובי– היא התחושה הכללית הטובה ביחס לעצמינו ליכולותינו והאפשרות שלנו להאמין שאנו יכולים להשיג. הוא זה שגורם לאנשים לפעול בבטחון ולהתמודד ביעילות עם הצלחות או כשלונות.
דימוי עצמי שלילי – זוהי התחושה (הסוביקטיבית) של אדם בנוגע לעצמו ולפיה אינו יכול לממש את שאיפותיו, מתקשה ליזום, פוחד מכשלונות (לפעמים גם מהצלחות). לרוב, מי שסובל מדימוי עצמי נמוך מתאפיין במחשבות שעיקרן ביקורת עצמית, פחד מדחייה, אשמה ותחושת חוסר ערך וכשלון. דימוי עצמי נמוך יוצר מצבי "תקיעות" בחיים מתוך קושי של האדם להאמין שהוא יכול להשיג לעצמו את אשר יבקש. לעיתים, דימוי עצמי נמוך הוא גורם לדיכאון מתוך תחושה של האדם שהוא "כישלון" או שאינו מסוגל בתחום מסויים או בכמה תחומים לממש את עצמו כפי שהיה רוצה.
דימוי גוף הוא האופן בו האדם חווה את גופו והוא כולל את כל אותן מחשבות, רגשות ותחושות של אדם ביחס לגופו. דימוי הגוף נוצר מגורמים רבים: היחס של הורינו לגופם הם ולגוף ילדם, יחס החברה לדימוי גוף, דימויים תרבותיים אשר משפיעים עליו, ועוד. דימוי גוף שלילי עלול להוביל להפרעות אכילה, חוסר ביטחון, לעיתים גם דיכאון עקב המנעות של האדם הסובל מדימוי גוף שלילי מאינטראקציות חברתיות, מזוגיות, ועוד.
