שמעתם על גָזְלַייטִינְג (באנגלית: Gaslighting) ?

כי כולם מדברים על גזלייטינג ובצדק!

יחד עם הדיבור על אלימות רגשית, התעללות נפשית, נרקיסיזם, התנהגות נרקיסטיסטית. עולה שוב ושוב המילה: גזלייטינג.

אז מהו גזלייטינג?

אתן בתחילה דוגמאות. (שהינן פרי דמיוני אך מבוססות על מקרים אמיתיים)

מטופלת מספרת שבן זוגה אמר לה: "מחר אני הולך לחדר כושר אחרי העבודה"

היא שואלת אותו למחרת: "איך היה שם"?

ותשובתו…."אבל לא הייתי שם כלל ולא אמרתי לך אני הולך"

אחר כך היא אומרת לו : "התקשרתי בשש רציתי שתאסוף את הבן מהחוג בדרכך חזרה ולא ענית"

והוא עונה: "את מדברת שטויות לא ראיתי שום שיחה ממך"

היא מרגישה שאולי היא כבר מדמיינת את כל מה שכרגע חשבה ואמרה…. היא מרגישה קטנה ולא לגמרי יודעת מדוע.

מטופל מספר שאימו נוהגת לומר לו דברים כמו: "ממש לא יפה לך הבגד הזה שאתה לובש" כשהוא אומר לה שזה לא נעים לו היא אומרת שלא אמרה לו אף פעם דבר כזה.

לפעמים הוא מרגיש שהיא משפילה אותו. היא אומרת לו בצחוק: כן, תמיד לא היית טוב בסדר ונקיון  כמו אבא שלך בדיוק" הוא אומר לה שתפסיק לבקר אותו והיא עונה: אין לי מושג על מה אתה מדבר אתה תמיד לוקח הכל כל כך קשה.

הוא מרגיש לא בסדר ושאולי באמת הוא מגזים ברגשותיו.

בשני המקרים הן האמא והן בן הזוג משתמשים במה שאנחנו מכנים "גזלייטינג" או בעברית: נרנור או עמעום הדעת.

כולנו יכולים מדי פעם "לעשות גזלייטינג" לאחר כחלק מהיותנו בני אדם, אנושיים ולא מושלמים.

הדוגמאות שהבאתי עלולות להפוך לחלק מהתעללות נפשית כאשר הן חוזרות על עצמן בצורות שונות כפי שאפרט בהמשך ובאופן עקבי ורציף כחלק ממערכת יחסים.

גזלייטינג שכזה זוהי צורת התנהגות הכוללת מניפולציה על האחר ומטרתה לגרום לאדם לפקפק בתפיסת המציאות שלו.

מניפולציה שכזו המתמשכת לאורך זמן עלולה להביא לכך שהקורבן יתחיל לפקפק בזיכרון שלו, בתפיסה שלו, בהבנה הכללית שלו את המציאות ובשיקול הדעת שלו.

מהו מקור המונח?

מקור המונח במחזה של פטריק המילטון (1938) "Gaslight", שהפך להצלחה בינלאומית, בעקבות שני עיבודים קולנועיים משנות ה-40. מדובר במותחן פסיכולוגי, המגולל את סיפורו של גבר המנסה לערער את שפיות דעתה של בת זוגתו, באמצעות הטלת ספק בתפיסת המציאות שלה. הוא עושה זאת באופן מכוון על מנת לאשפז אותה, ובכך לקבל גישה חופשית לביתה, ולנכס לעצמו את תכשיטיה, המוחבאים בעליית הגג.

מהן הטכניקות הנפוצות ב "גזלייטניג" ?

גזלייטינג כולל  טכניקות שונות בהן משתמש המתעלל שחלקן מודעות וחלקן לא מודעות.

• ניסיונות לערער את היציבות של הקורבן
• שלילת תפיסותיו ואמונותיו, ע"י המעטת ערך, והסטת נושא השיחה. למשל: "מה שאמרת הוא ממש טיפשי".  " לא נדבר עליי אלא על איך את…"

• הכחשת קיומן של ארועים פוגעניים בעבר"  כמו: "לא אמרתי" "זה לא קרה"

• הטחת ספק בזכרון של הקורבן. למשל: "אמרתי שלא אלך ,לא אמרתי שאלך"

• הסתרת מידע או שיבוש מידע
• שימוש רב בציניות או בדיחות דעת שמסוות אלימות מילולית והקטנת האחר. כמו: "רק צחקתי אין לך הומור"

• מזעור של התחושות של הקורבן. למשל: "מה את מתמסכנת כולם חולים עכשיו"

גזלייטינג יכול לקרות בכל מערכת יחסים. בין הורים לילדים, בין בני זוג, ביחסי עבודה, ובין חברים.

אז מה קורה לקורבן הגזלייטניג לאורך זמן?

הקורבן חווה חוויה של חוסר יכולת להבדיל בין אמת לשקר, תחושת מציאות מבולבלת ומתעתעת עד כדי כך שלעיתים הקורבן (שהוא גם זה שלרוב מגיע לטיפול רגשי) מרגיש שה-ו- א  "משוגע" או  שיש לו באמת המון בעיות. (בעוד שמדובר על השלכות של אמונותיו ומחשבותיו של המתעלל על הקורבן)

הקורבן מרגיש שהוא לכאורה תלוי באופן שבו "מספר" לו המתעלל את המציאות. ולכן עלול להרגיש: קטן, חסר ערך, מגזים ברגשותיו, מוזר, חלש, דרמתי מדיי, רגיש מדיי, לא מבין, לא יודע, ממציא …ועוד ועוד. כל מה שהמתעלל למעשה משליך עליו וגורם לו להרגיש.

מהם המניעים של המתעלל  "לגזלייט" את האחר?

המניעים בדרך כלל קשורים לקושי הרב שלו לשאת ביקורת , אשמה, תלות, פגיעות וחולשה. לכן, הוא משליך אותם על הקורבן ובתהליך פסיכולוגי שנקרא "הזדהות השלכתית" הקורבן חווה את אותם רגשות שמתעלל אינו יכול לשאת בעצמו (בושה, אשמה, פגיעות ועוד)

תחושת הערך העצמי של המתעלל היא למעשה אינה יציבה אלא חלשה ופגיעה מאד!  לכן הוא זקוק כל כך לכוח שבא מהאחר והאפשרות לשלוט בו ולהחליש אותו.

כאשר הקורבן מאפשר למתעלל להגדיר בשבילו את המציאות ואף להכחיש אותה, הוא עוזר לכאורה למתעלל לשמר את עצמו כ"חף מפשע" תמיד ומלא בתחושת כוח ושליטה. המתעלל ירגיש כך שהוא אף לא יהיה "המשוגע" בקשר.

מה קורה כאשר הצד שחווה גזלייטינג מגיע לטיפול ?

נעשית עבודה שכוללת:

• מתן לגיטימציה, קבלה, נירמול  ואמפתיה לתחושות של המטופל/ת- לכך שאינו "משוגע" ואינו רואה לא נכון אלא להיפך.
• עזרה למטופל/ת  בהבנת האופן בו הוא צסתכל על המתעלל כ"נערץ" וככזה שהפך לקובע בשבילו: תחושות, רגשות, מחשבות ומציאות.
• עזרה אמפתית בהבנת הנפרדות והזהות האישית ככזו שאינה מוכתבת ע"י האחר.
• בהמשך ניתן לשאול אך באופן חומל ,מקבל ולא שיפוטי: מהו התפקיד שהקורבן שם על המתעלל? מדוע היה זקוק לאדם בעל כוח  (לכאורה בעל כוח..) כזה לידו? ועוד.

חשוב מאד לטפל במערכות יחסים שבהן יש גזלייטינג עקבי ורציף. חשוב לשים לב לכך שהוא קורה (וזה לעיתים קשה מאד כחלק מהתעתוע)

אם את/ה במערכת יחסים שכזו כדאי מאד לפנות לטיפול  כי למערכת יחסים כזו יש כוח הרסני מאד על העצמי לאורך זמן.